הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית

המח שלנו אחראי על כל התפקודים הפזיולוגיים והקוגנטיביים.מארג מערכת העצבים שלנו והאופן בו היא התפתחה, יקבע את היכולות התפקודיות השונות שלנו.
בגישה האבחונית יש דגש רב על איתור תפקודים בסיסיים לקויים, שיכולים להשפיע על טווח רחב של לקויות. ההסתכלות והאיבחון הקפדני של תפקודים בסיסיים ולא של ההתבטאות של הליקויים שלהם (שיכולים להתבטא בהיפראקטיביות או בחוסר יכולת לצור קשר עין), מאפשרים זיהוי ממוקד של מקור הבעיה. אבחון זה מאפשר הגעה לשורש הבעיה וטיפול הולם.

כל תינוק נולד עם קידוד גנטי שמאפשר התפתחות של מערכות שונות בגוף. אולם, תפקודים רבים נסמכים לא רק על הקידוד הגנטי איתו אנחנו מגיחים לעולם, אלא גם על היכולת שלנו לפתח תפקודיים ומיומנויות שונות, בהתאם לתנאים והסביבה בהם אנו גדלים. תפקודים רבים עלולים להיפגע באם יש התפתחות בסביבה שאינה מיטבית או אינה מודעת לצרכים משתנים. בגישה הניורו-התפתחותית-תפקודית יש דגש רב על אבחון מדוקדק של האופן בו אדם התפתח ועל ההשפעה האפשרות של התפתחותו על תפקודו.

הגישה בראש ובראשונה מושתת על ההבנה של המערכת העצבית של גוף האדם. מערכת העצבים המרכזית אחראית על תחומי תפקוד רבים בגוף. אחד מתחומי האחריות המשמעותיים הינו קליטה וניתוח של אותות חושיים מהגוף ומהסביבה.
כאשר אחד מהחושים שלנו נמצא בכהות, (כלומר מתקשה לקלוט אותות מהסביבה) או נמצא ברגישות יתר (קולט אותות מבלי יכולת סינון טובה), היכולת שלנו לייצר תפקוד מיטבי נפגעת.